top of page
Search
  • yuvalbb01

האיש הירוק

עידו, בן 5.5 מאובחן על הרצף ולומד בגן תקשורת, לא סבל מגע והתרחק מסיטואציות חברתיות. בגן הגננות היו בעיקר מדברות איתו ומציעות לו דברים מרחוק. בדומה לילדים אחרים על הרצף כל קרבה מעוררת את חרדת הנפרדות ועלולה לעורר התקף זעם או ייאוש.

בתוך הטיפול, בקשר איתי, הסכים עידו לעבוד רק עם חרב, מרחוק, ללא כניסה למרחב האישי שלו. כדורגל? כן, אבל בתנאי שזה ללא מגע כמו דחיפות ו'תַּקֵלִים'. בעיקר אהב לשחק "פנדלים".

החרדה בחדר הייתה נוכחת כל הזמן והתחושה שעידו הביא איתו מתחילת הקשר הייתה שכל מגע נחווה כסכנה/איום בחדירה, השתלטות ופגיעה בגופו ובנפשו. כל שיקוף, פרשנות או ניסיון לתת שם לחרדה ולהרגיעה אותה לא עזר וגם לאחר מספר לא מבוטל של פגישות כשהחרדה בתוך החדר פחתה ועידו נתן בי אמון, המשיך הדפוס ההגנתי והנמנע הזה. ההרגשה שלי הייתה שההגנה הינה הרבה יותר ברמה האוטומטית- מבנית ושפרשנויות מילוליות בלבד לא יעזרו לו.


לעומת המקום החרד והנמנע שתארתי, היה עידו ספריה מהלכת של גיבורי על ועלילותיהם עליהם היה מדבר ללא סוף. ובמהלך המפגשים היינו משחזרים קרבות שלמים מהדמיון שלו. תהיתי האם ניתן להעביר את תחושת הבטחון בסיפורים אלו אל המציאות היומיומית של עידו.

וכך, באחד המפגשים, לאחר "קרב" מרשים ביותר הצליח עידו לפרוק אותי מחרבי שהועפה לפינת החרב ועמד להכות את המכה המסיימת. לקחתי מספר צעדים לאחור על מנת להכינו וקראתי – "נמאס מחרבות! אני מעוצבן וכשאני מעוצבן אני הופך לאיש הירוק, אני בא לרסקקק אותך". עידו הסתכל עלי, זרק את החרב וצעק, "לא נכון, אני האיש הירוק, אני ארסק אותך" וזינק עלי. בפעם הראשונה הגענו למגע פיזי קרוב ואינטימי – קלט חושי המאפשר לווסת רגישויות חושיות.


מאז אותו מפגש, עידו רק רצה להתנסות במגע, לא הסכים לחזור לחרבות ורק רצה לעשות "האיש הירוק", היאבקות, ג'ודו ו"כדורגל גיבורי על" - משחק שהמציא וכלל מגע מלא.

גם בגן ובבית הורגש שינוי משמעותי.


בגישת שתי חרבות אנו משלבים בין אלמנטים מעולם אמנויות הלחימה ועולמות הפנטזיה, לבין עבודה סנסו מוטורית רגשית, באוריינטציה טיפולית. תפיסת העולם העומדת בבסיס השיטה היא שחיבור לעולם הפנימי של הילד, באופן שמעורר פחות חרדה, התגוננות והימנעות אלא חשק ועניין, מייצר תחושה של בטחון ומוטיבציה המאפשרים סביבה מיטיבה לבניית קשר בטוח יותר של הילד עם עצמו ועם סביבתו ומשאיר אותו פנוי להתנסות בתהליכים חדשים, גופנים, רגשיים והתנהגותיים.




Comments


bottom of page