הכוח המרפא של קבלה עצמית

הוא נפל מהקורה,

והפעמון שהחזיק השמיע רעש חזק.

הוא קם, חיפש את החרב שנפלה גם היא והרים אותה.

״אני נינג׳ה,״ הוא אומר.

אני מחייך,

״נינג׳ה אמיתי?״

הוא מהנהן.

״אבל נינג׳ה גרוע.״

״מה זה אומר גרוע?״ אני שואל.

״אני נופל כשאני קופץ,

עושה רעש כשצריך להיות שקט...

אבל זה לא נורא.״

הוא מרים אליי עיניים.

״זה כיף. אני אוהב להיות נינג׳ה.״

אני מהנהן.

״נראה לי שאתה פשוט נינג׳ה שמח.״

הוא חושב רגע,

שם ידיים על הברכיים,

מחייך חיוך קטן.

״אולי כן,״ הוא אומר.

״נינג׳ה שמח.״