כשהסערה שבפנים פוגשת מרחב בטוח

החץ עבר ליד המטרה, אבל משהו בו דווקא נרגע.

הירי עצמו עשה לו טוב – המתח, השחרור, התנועה. כשזה קיבל אישור, הכעס שכך.

ילד מגיע לטיפול כשבפנים יש הרבה "גולמי" – רגשות, דחפים וחוסר שקט שעדיין אי אפשר "לחשוב" אותם או לתת להם שם.

התפקיד שלי במרחב המשחק הוא לראות דרך מה שהוא עושה, ולא רק דרך מה שהוא אומר. להחזיק איתו יחד את המתח ואת אי-הוודאות, בלי למהר לפתור או לתקן.

לאט לאט, בין המסדרון למטרה, הוא לומד:

- לשאת את הרגע שלפני הפעולה.

- להפוך סערה פנימית לריכוז.

- להבין שגם פספוס הוא משהו שאפשר להכיל ולהמשיך ממנו.

ככה רעש פנימי מתחיל להפוך למשהו שאפשר לחיות איתו.

לגדול דרך פנטזיה | יובל בן בסט

תנועה ולחימה תומכות התפתחות